הרשעת אח כירורג בבי"ח "שערי צדק" בעבירות של אינוס ומעשה מגונה במטופלות חסרות הכרה

סגן הנשיאה

פתח דבר

1.         המאשימה הגישה כתב אישום כנגד משה ישועה בן מריו לדה (להלן: " הנאשם"), בגדרו מיוחסות לו, במסגרת ארבעה אישומים, העבירות שלהלן: באישום הראשון והשני - אינוס, לפי סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " החוק"); ובאישום השלישי והרביעי - ניסיון אינוס, לפי סעיף 345(א)(4) לחוק, בצירוף סעיף 25 לחוק.

כתב האישום

2.         הנאשם עבד כאח כירורג בבית החולים "שערי צדק" בירושלים. תפקידו היה להכין את חדר הניתוח לקראת הניתוח, כמו גם ליתן כל סיוע נדרש במהלך הניתוח ולאחריו.

3.         על-פי האמור באישום הראשון, ביום 11.12.08 נותחה מתלוננת א' (תכונה להלן: " החולה" או " המטופלת"), ילידת 1985, בבית החולים "שערי צדק", לכריתת כיס המרה, בהרדמה מלאה. את הניתוח ערכו הרופאים ד"ר יוסף אלברטון (להלן: " ד"ר אלברטון") וד"ר עמיר דגן (להלן: " ד"ר דגן"). כמו-כן, נכחו בניתוח הנאשם והאחות תמי ליטני (להלן: "האחות ליטני"). לאחר סיום הניתוח, שעה שמתלוננת א' הייתה עדיין שרויה תחת הרדמה, בעודה עירומה, כאשר שמיכה מכסה את פלג גופה התחתון, החדיר הנאשם את אצבעותיו לאיבר מינה, בתנועות חוזרות ונשנות. ד"ר אלברטון הבחין במעשי הנאשם, הרים את השמיכה שכיסתה את מתלוננת א', תוך שטפח על גבו על-מנת שיחדל ממעשיו, והנאשם אכן חדל מכך. ברם, בחלוף אך מספר שניות הבחין ד"ר אלברטון כי הנאשם שוב החל להחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה של מתלוננת א', גם אז תוך ביצוע תנועות החדרה חוזרות ונשנות. בשלב זה החלה מתלוננת א' להתעורר, ומשכך, חדל הנאשם ממעשיו.

4.         על-פי האמור באישום השני, ביום 10.12.08 נותחה מתלוננת ב', ילידת 1992, בבית החולים "שערי צדק", בניתוח פלסטי בעפעפיה, בהרדמה מלאה. לאחר הניתוח שהו בחדר הניתוח הנאשם והאחות פרידמן (להלן: "האחות פרידמן"), עת הייתה עדיין מתלוננת ב' תחת הרדמה חלקית, שכובה על מיטת המנותחים, עירומה, ושמיכה מכסה את גופה. הנאשם הכניס את ידו מתחת לשמיכה, אולם האחות פרידמן מנעה ממנו מלהמשיך ולהכניס את ידו לאיבר מינה של מתלוננת ב'. בהמשך, הנאשם והאחות פרידמן העבירו את מתלוננת ב' למיטת חולים, ובמהלך העברתה הכניס הנאשם את ידו בין רגליה, תוך שמיד החדיר את ידו לתוך איבר מינה.

5.         על-פי האמור באישום השלישי, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, בתחילת חודש דצמבר 2008, נותחה אישה שזהותה אינה ידועה למאשימה (להלן: " מנותחת א'"), בבית החולים "שערי צדק", בניתוח פלסטי להרמת שדיה, בהרדמה מלאה. אף במקרה זה, כמו בקודם, שהו הנאשם והאחות פרידמן בחדר הניתוח, עת הייתה עדיין מנותחת א' תחת הרדמה חלקית, שכובה על מיטת המנותחים, עירומה, ושמיכה מכסה את גופה. הנאשם הכניס את ידו מתחת לשמיכה והחל להניע את ידו לכיוון איבר מינה של מנותחת א', אלא שהאחות פרידמן הבחינה במעשי הנאשם ומנעה ממנו מלהמשיך ולהכניס את ידו לתוך איבר מינה.

6.         על-פי האמור באישום הרביעי, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, כשלושה חודשים עובר ליום 11.1.09, נותחה אישה שזהותה אינה ידועה למאשימה (להלן: " מנותחת ב'"), בבית החולים "שערי צדק", בניתוח פלסטי, בהרדמה מלאה. בדומה לאמור לעיל, לאחר הניתוח שהו הנאשם והאחות פרידמן בחדר הניתוח, שעה שמנותחת ב' הייתה בשלבי התעוררות, גם אז - בעודה שכובה על מיטת המנותחים, עירומה, ושמיכה מכסה את גופה. הנאשם הכניס את ידו מתחת לשמיכה והחל להניעה לכיוון איבר מינה של מנותחת ב', תוך שהוא מבצע תנועות של חדירה לאיבר מינה.

עד כאן עובדות כתב האישום.

תשובת הנאשם לכתב האישום

7.         בתשובתו לכתב האישום מיום 24.3.10, ציין הסנגור המלומד כי עמדת ההגנה היא כפירה. לגופו של עניין הצהיר לפרוטוקול, כי באשר לאישומים הראשון והשני, "שהם היחידים שזכורים לנאשם איכשהו... הוא [הנאשם] אכן נכח בניתוחים שמדובר. הוא מכחיש כל נגיעה המיוחסת בשני האישומים. יתכן שבמהלך התעוררות החולות או העברתן ממיטה לאלונקה יכול להיות שהיד שלו היתה באיזור, לא מעבר לזה" (פרוטוקול הדיון מיום 24.3.10, עמ' 1). ביחס לאישומים השלישי והרביעי, הכחיש הנאשם את המיוחס לו באופן גורף.

8.         לשאלות בית המשפט השיב הסנגור המלומד, כי ד"ר אלברטון אכן הרים את השמיכה מעל מתלוננת א' וחשף את גופה - פעולה שהפתיעה מאוד את הנאשם - אולי אף אחת הסיבות לגרסתו של הראשון. ודוק: הנאשם הבחין כי ד"ר אלברטון הרים, כאמור, את השמיכה ו"הציץ למקומות המוצנעים" של מתלוננת א', ורק לאחר ש"נתפס על חם" על-ידי הנאשם, ניסה לטשטש מעשיו באמצעות הפללת הנאשם. הנאשם אף זוכר, כי ד"ר אלברטון טפח על כתפו ואמר לו דבר מה, אולם אין בידיעתו או בכוח זכרונו כדי לשחזר את תוכן הדברים.

9.         לדידה של ההגנה, בנוי כתב האישום על חיבור  של סברות "ודברים של אנשים שלא בטוחים שראו". האחות פרידמן אולי ראתה משהו שנדמה לה, אלא שהיא עצמה לא בטוחה מה ראתה (שם, עמ' 1-2). 

מבט-על על הראיות

10.       מטעם המאשימה העידו: רס"מ האני פרהוד, שחקר את הנאשם במשטרה (להלן: " רס"מ פרהוד"; עמ' 4-13 לפרוט'); ד"ר דגן, רופא במחלקה הכירורגית בבית החולים "שערי צדק" (עמ' 13 - 41 לפרוט'); האחות פרידמן, אחות בחדר ניתוח (עמ' 42 - 100 לפרוט'); האחות ליטני, אף היא אחות חדר ניתוח (עמ' 100 - 104 לפרוט'); גב' פטריסיה שטרנברג, מנהלת ראש ענף פלסטיקה וחדר ניתוח (להלן: " גב' שטרנברג"; עמ' 106 - 108 לפרוט'); גב' יהודית גבאי, אחות אחראית בחדר ניתוח (להלן: " האחות גבאי"; עמ' 108-111 לפרוט'); וכן ד"ר אלברטון (עמ' 11 לפרוט' הדיון מיום 24.5.10 - עמ' 66 לאותו פרוט').

11.       עוד הגישה התביעה את המוצגים הבאים: הודעת הנאשם במשטרה ותיעוד חזותי שלה על-גבי דיסק (ת/1, ת/1א'); גיליון דיווח סיעודי בחדר ניתוח, מיום 10.12.08 (ת/2); וכן טופס סיכום מחלה, מיום 4.1.09 (ת/3).

12.       מטעם ההגנה העידו: הנאשם (עמ' 66 לפרוט' הדיון מיום 24.5.10 - עמ' 115 לפרוט' הדיון מיום 30.6.10); וד"ר יואב גרונוביץ', רופא המתמחה בכירורגיה פלסטית בבית החולים "שערי צדק" (להלן: " ד"ר גרונוביץ'"; עמ' 116 לפרוט' הדיון מיום 30.6.10 - 127 לפרוטוקול זה).

13.       עוד הגישה ההגנה את המוצגים הבאים: שרטוטים המתארים את מיקום הנוכחים בחדר הניתוח בזיקה לאישום הראשון (נ/1, נ/2); חוות-דעת פסיכיאטרית בעניינו של הנאשם, שנערכה על-ידי ד"ר איזק, מיום 1.1.09 (נ/3); תרשומת בכתב ידה של הגב' טלי ארזי, אחראית הטרדה מינית בבית החולים (נ/4); הודעותיו של ד"ר אלברטון במשטרה (נ/5, אינה נושאת תאריך; נ/6, מיום 10.1.09; נ/7, מיום 9.9.09); תרשומת שיחה שנערכה בין בא-כוח המאשימה לד"ר אלברטון, מיום 22.9.09 (נ/7א'); הודעתה של האחות פרידמן במשטרה, מיום 11.1.09 (נ/8); מזכרים המתעדים שתי שיחות שהתקיימו בין רס"ר אברהם סוטו לבין האחות פרידמן, מיום 16.1.09 ומיום 20.1.09 (נ/9, נ/10, בהתאמה); תרשומות שערך בא-כוח המאשימה לאחר שיחותיו עם האחות פרידמן (מיום 29.4.10) וד"ר אלברטון (מאותו היום; ת/11, ת/12, בהתאמה).